גם השנה אין הרבה אופטימיות בדוח מצב המדינה של מרכז טאוב,בכל הקשור למערכת הבריאות בישראל.

הישגים מרשימים בתחומי מניעת תמותה ותוחלת חיים, לרבות תוחלת חיים בריאים, לצד הוצאה נמוכה בבריאות בישראל בהשוואה בינלאומית.
גם היקף תשתיות וכוח האדם במערכת הבריאות ביחס לאוכלוסייתה נמוך יחסית. תופעה זו מכונה לעיתים “פרדוקס הבריאות” של ישראל.
כך עולה מסקירת מערכת הבריאות של החוקרים ברוך לוי ונדב דוידוביץ’, בדוח מצב המדינה 2022 של מרכז טאוב, אותו ערך פרופ' אבי וייס, נשיא המרכז.

מהדוח עולה, כי ההוצאה הלאומית על בריאות לנפש בישראל במונחי PPP  ( שווי כוח קנייה ) הסתכמה בשנת 2021 ב 3,441- דולר, הוצאה זו נמוכה יחסית לרוב מדינות ה- OECD  אולם יש לציין כי ההשוואה הבינלאומית אינה מביאה בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה, כמו מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה והרכב הגילים באוכלוסייה: תקנון להרכב הגילים הצעיר של ישראל – המתחייב בשל אוכלוסייתה הצעירה - מצמצם מעט את הפער בינה לבין רוב
מדינות ה- OECD, אך אינו משנה כמעט את מיקומה היחסי בשלישה התחתון של דירוג מדינות הארגון. 
גם ההוצאה הציבורית על בריאות לנפש בישראל נמוכה יחסית ועומדת על כ-65% מהממוצע במדינות ה-OECD.
(2,166 דולר לעומת 3,346 דולר במדינות ה- OECD)

שיעור הרופאים והרופאות הפעילים בישראל נותר יציב בהשוואה לשנה הקודמת והמשיך לעמוד על 3.3 רופאים ורופאות לאלף נפש מעט נמוך יותר מהממוצע ב- OECD העומד על 3.6 רופאים ורופאות לאלף נפש.

שיעור האחים והאחיות הפעילים בישראל נותר יציב גם הוא, ועומד על 5.1 אחים ואחיות לאלף נפש, מספר נמוך למדי בהשוואה למדינות ה- OECD שבהן הממוצע הוא 8.9 אחים ואחיות לאלף נפש.
בשני המגזרים, רפואה וסיעוד, בולט שיעור בעלי המקצוע המבוגרים גבוה יחסית 49% : מהרופאות והרופאים הפעילים בישראל הם בני 55 ומעלה השיעור השני בגובהו ב- OECD (אחרי איטליה.).
הדוח מציין, כי משרד הבריאות השקיע רבות בקידום הכשרת כוח אדם באמצעות הגדלת מספר הסטודנטים והסטודנטיות לרפואה וסיעוד.
ועדיין, מרבית הרישיונות החדשים בקרב רופאות ורופאים בכל שנה מקורם בחו”ל (כ 60%- שיפור לעומת כ 70%- לפני כעשור).